לוי נועה נ' חב' ביטוח "הראל"

פסק דין

התובעת הגישה תביעה זו ע"ס 5,012 ₪, במסגרת פוליסת ביטוח בריאות בנסיעה לחו"ל. בדצמבר 2008 יצאה התובעת לאיטליה, שם חלתה והתאשפזה לילה אחד. בחזרתה ארצה הגישה התובעת תביעה כנגד המבטחת הנתבעת, אשר לטענתה דחתה אותה בלך ושוב.

התביעה מורכבת מהוצאות האשפוז כ- 150 אירו, עלות הפוליסה כ- 155 דולר, פיצוי בגין הוצאות נלוות בסך 1,250 ₪ ואבדן ימי עבודה והוצאות רפואיות בישראל בסך 2,388 ₪.

הנתבעת בכתב הגנתה מציינת כי סרבה להיענות לדרישת התובעת, משום שזו לא שיתפה פעולה כפי שמתחייב מהפוליסה. כך למשל, דרשה הנתבעת אישור רפואי לגבי מחלות קודמות של התובעת, כדי לוודא שאין מדובר במצב רפואי קיים. אישור זה לא הומצא, אלא במסגרת המסמכים שהומצאו לאחר הדיון.

התובעת העידה בדיון, כי מעבר לעלות האשפוז בסך 150 אירו, הנסיעה לאשפוז בעיר אחרת עלתה לה כ- 300 ₪ נוספים והיו לה גם הוצאות חריגות על נסיעות וטלפונים. הנתבעת טענה, כי בהתאם לפוליסה, אין כיסוי ביטוחי בגין נזק שאינו ממוני וכן נזקים עקיפים, כגון עגמת נפש, כאב וסבל, אבדן ימי עבודה, נסיעות במוניות, שיחות טלפון, הוצ' משפטיות וכיו"ב.

נציג הנתבעת אישר בפני, כי חלפו כשלושה חודשים תמימים מעת שהתובעת הגישה את הדרישה, ועד שענו לה בדבר המסמכים שעליה להמציא (ע' 2 ש' 18-19 לפרוטוקול).

באשר למסמכים החסרים, הנתבעת טענה, כי הפוליסה מחריגה הוצאות רפואיות בגין מחלות קודמות ליציאה לחו"ל, ולכן ביקשה אישור רפואי שאין מדובר במחלה קודמת. התובעת מנגד, הסבירה כי בתחילה הם דיברו על אישור מרופא משפחה, ואחר כך רצו אישור מרופא גסטרולוג, הכל כדי להערים קשיים על התשלום (ע' 2 ש' 25-18 לפרוטוקול). התובעת העידה בכאב, איך בכל פעם היתה מעבירה לנתבעת מסמכים, נשמעו טענות שהמסמכים לא התקבלו, ואז באה דרישה למסמכים חדשים. היא חשה זלזול וחוסר התייחסות למצוקתה.

התובעת הודתה בעת הדיון, כי כל הטיפולים שעשתה בארץ מכוסים ע"י קופת החולים ואין מקום לתבוע בגינם, ובמסמך שהגישה לאחר הדיון, ויתרה גם על תביעתה את החזר דמי הפוליסה, שהרי את הפוליסה היא מבקשת להפעיל כעת.

אפשרתי לתובעת להשלים מסמכים לאחר הדיון, אולם היא לא המציאה כל קבלה נוספת על הוצאות בחו"ל, מעבר לקבלה בגין תרופות נ/1 שהוגשה בדיון.

הנתבעת הסכימה בדיון לשלם לתובעת הוצאות ישירות שהוציאה בגין האשפוז ובגין התרופה הנ"ל, המגיעים להערכתה לכ- 700 ₪ (ע' 3 ש' 25 לפרוטוקול). התובעת צמצמה את תביעתה ל- 3,000 ₪ (במסמך שהוגש לאחר הדיון).

נמצא איפוא, כי הפער בין הצדדים איננו רב. התרשמתי כי המחלוקת איננה עמוקה, כל העניין יצא מפרופורציה וחבל שכך. התובעת מצידה, כנראה מחוסר הבנה והעדר בקיאות ב"אותיות הקטנות" שבפוליסה, תבעה הוצאות רבות שאין באפשרותה לתבוע על פי הפוליסה. הנתבעת מצידה, עיכבה במשך תקופה ארוכה את הנחיותיה, ולאחר מכן הערימה קשיים שונים. האמנתי לתובעת שהעידה מעומק הלב על תחושותיה הקשות לנוכח התנהלות הנתבעת בעניין.

סיכומו של דבר, ההוצאות שהוכחו, ואין עליהן מחלוקת, הן כ- 168 אירו לערך, בגין האשפוז והתרופות בחו"ל, שהם לפי שער האירו באותה עת 887 ₪. עם כל ההבנה למצוקת התובעת, לא ניתן על פי הפוליסה לפצות בגין נסיעות, שיחות טלפון, עגמת נפש ואבדן ימי עבודה. יחד עם זאת, בגין כל התנהלותה של הנתבעת כלפי התובעת לאחר מכן, העיכובים בטיפול והדרישות המשתנות, אפסוק סכום גלובאלי נוסף של 500 ₪ ובס"ה 1,387 ₪.

אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 יום, סך של 1,387 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 28.6.09, ועד למועד התשלום בפועל, בצירוף סכום כולל בגין הוצאות המשפט בסך 400 ₪ נוספים.

המזכירות תשגר את פסק הדין לצדדים.

בקשת רשות לערער תוך 15 יום מבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, כ"ו אייר תש"ע, 10 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: